מעסיק ששוקל לגייס עובד זר שואל את עצמו בצדק אם הוא לבד בשוק או חלק מגל גדול. המספרים נותנים תשובה ברורה: נכון לאפריל 2026 שוהים בישראל כ-245 אלף עובדים זרים, גידול של יותר מ-60 אחוז לעומת ערב המלחמה. הביקוש לכוח אדם זר מעולם לא היה גבוה יותר, וזה בדיוק מה שהופך תכנון מוקדם לקריטי.
לאן הולכים העובדים
המכסות מחולקות בין כמה ענפים מרכזיים: בנייה ותשתיות, חקלאות, תעשייה, מלונאות והסעדה, מסחר ושירותים, ומוסדות סיעוד. ענף המסחר לבדו קיבל מכסה של עשרות אלפי עובדים, סימן לכך שהשוק נפתח לתחומים חדשים שלא הכירו עובדים זרים בעבר.
מאילו מדינות מגיעים
הרכב המקור משתנה לפי הענף. בסיעוד בולטים עובדים מהפיליפינים, הודו, סרי לנקה ונפאל. בחקלאות הרוב המוחלט מגיע מתאילנד. בבנייה נפוצים עובדים מסין, מולדובה, טורקיה והודו. ההיכרות עם ארץ המוצא של העובד אינה רק עניין תרבותי, היא משפיעה על שפת התקשורת, על החגים ועל הציפיות ההדדיות.
מה זה אומר למעסיק
שוק עמוס פירושו תחרות. ככל שיותר מעסיקים מבקשים עובדים, כך גדלה החשיבות של תהליך מסודר, היתר בזמן, ותנאים שמושכים עובד טוב ומשאירים אותו. מי שמתכנן מראש מגייס מהר יותר ובעלות נמוכה יותר.
לתכנון גיוס מסודר, דברו עם יועצי הלשכה
המספרים הם אומדן נכון ל-2026 ומבוססים על פרסומים ציבוריים. למכסות המדויקות לענף שלכם פנו ליועצי הלשכה.
